האנשים הזמניים מגיעים בדיוק ברגע שהיינו צריכים אותם.

הם באים להעביר אותנו שיעור.

ללמד אותנו משהו על עצמנו...

ואז, ברגע שתפקידם מסתיים – הם עוזבים...

חשוב לעצור, להיזכר ולהודות לאנשים הזמניים האלה, שאולי לא נוכחים ביומיום

שלנו, אבל לרגע קטן, מתישהו במרחבי הזמן והמרחק, היו בשבילנו הנֶצַח.

נעם חורב

גם אם הכל בסופו של דבר זמני זה לא אומר שהדברים הם חסרי משמעות, עניין

ותכלית. שבוע טוב, גלי